יום ראשון, 12 בפברואר 2012

טקסט טיעוני "נקמתו של סבל" - שחר רוזנברג

בסיפור "נקמתו של סבל" טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם מיהרו לשפוט אותו ויש הטוענים שזלמן הסוחר הגזים ביחסו ללמך.

אני סבור שלמך צודק מפני שזלמן התייחס עליו באופן משפיל וצחק על החיצוניות שלו וטיפס על גבו כדי לעלות במעמד
החברתית למרות שהוא היה מעסיקו בקבוע ועשה את עבודתו כראוי ללא פגם וגם לא אמר דב רעל העבודה הקשה
ולאחר שלמך הביא לזלמן את החביות למך הציע מחיר נמוך בהרבה ממה ששהיא צריך ואז זלמן הציע לו מחיר אפילו יותר
נמוך ממה שהוא אמר וזה מראה איך הוא הצייחס אליו ואת קמצנותו של זלמן והוא עשה את כל זה כדאי לעלות במעמד החברתית
המעשה שזלמן עשה לא היה יפה מבחינת מעסיק ועובדו ומה שזלמן עשה פגע מאוד בלמך והוא יורד אליו שהוא מעסיק אותו
וזה גם לא חכם לגנות את מי שעובד אצלך ומעביר את חפציך
מסקנתי המעשה שזלמן היא אנוכי ושתלטן וזלמן לא היה צריך לעבור את גבול הטעם הטוב



תגובה 1:

  1. 1) יש לך שגיאות כתיב.
    לא רושמים עליו רושמים אליו.
    לא רושמים ששהיא אלא שהיה.
    לא רושמים יור אליו אלא עליו.
    בקיצור לא עברת על הטקסט שוב כדי לראות את הטעויות שלך.
    2)לא קראת את הטקסט שוב כי זה לא מסתדר..: "טיפס על גבו כדי לעלות במעמד החברתית.." וטיפס על גבו זה סוג של ביטוי אז הוא צריך להיות במרכאות.
    אבל אני בטוחה שכל אלה טעויות של מחשב סה"כ הסיכום טוב רק קצת יותר נימוקים וצריך לציין
    שהוא האדם היחדי שהיה חשוב לו ושהיה ממנו בקשר.

    השבמחק