יום ראשון, 12 בפברואר 2012

טקסט טיעוני 1 נקמתו של סבל.

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.
עמדתי בנושא זה היא שזלמן הסוחר התייחס רע מאוד ללמך הסבל , ולא היה מגיע ללמך יחס כזה, מכיוון שלמך עזר ותרם לזלמן ומה שקיבל היה לעג במקום הכרת תודה שמגיעה לו.
להוכחת העמדה שלי מספר נימוקים ;
ראשית , למך עשה הכול בכדי שהחביות יועברו בשלום לאן שזלמן ביקש , התייחס לזה ברצינות , ''בכובד ראש שבקדושה'', וזלמן צחק עליו ישר כשראה אותו מזיע , לאחר העבודה הקשה שלמך עשה בשביל זלמן עצמו.
שנית , זלמן היה עשיר , וכאשר ללמך אמר לזלמן שהוא רוצה סכום מועט בהרבה מהסכום שזלמן רצה לתת לו , זלמן לא היה צריך להתבדח על חשבונו , אלא במקרה הטוב , פשוט להביא ללמך יותר כסף , ובמקרה שזלמן היה מתקמצן , פשוט להביא לו כמה שביקש , אם כי זלמן החליט לצחוק על למך עוד יותר עד שלמך התעצבן מאוד .
לסיום , למך עשה מה שביקשו ממנו , וזלמן עשה ממנו צחוק ולעג - מעשה אנוכי ומעליב , ולדעתי לזלמן מגיע לסבול כמו שסבל למך .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה