יום ראשון, 12 בפברואר 2012

טקסט טיעוני 1 - נקמתו של סבל

יש הטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.
עמדתי בנושא זה היא שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך והתנהג ברשעות והשפיל את למך.
ראשית, למך היה עובד נאמן של זלמן ועבד במסירות ובזהירות.
שנית, למך מעולם לא התלונן ועשה את עבודתו הקשה תמורת מחיר מועט.
לעומת היחס המסור של למך ולמרות שזלמן היה מעסיקו הקבוע של למך, זלמן הסוחר השפיל את למך מול חבריו והלבין את פניו ברבים על מנת להעלות את מעמדו החברתי.
מאחר שלא שם לב שהוא פגע בלמך, הוא המשיך ולא הפסיק עד שלמך התרגז וסחב את החביות חזרה אחרי כל העבודה הקשה שעשה בשביל להביא אותן לזלמן.
אכן, לטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת יש טענה מוצדקת, כי תושבי צפת כעסו על זלמן בגלל מה שעשה ללמך והחמירו איתו, אבל לעניות דעתי הגיע לזלמן היחס הזה, משום שאת העלבון שגרם ללמך אי אפשר להשיב ולבטל, כל המלבין פני חברו כאילו שפך את דמו.
לסיום, אני סבורה שלא נעשה צדק עם למך ושלזלמן הסוחר מגיע להענש, בגלל היחס שנתן ללמך ובגלל שלא ידע לעצור את עצמו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה