נקמתו של סבל - נופר טל

יש הטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.
אני סבורה שהתנהגותו של זלמן היא התנהגות לא ראויה ולא הולמת כלפי למך .
למך היה בן אדם טוב, שלא עשה את עבודותו ברעש, לא לקח הרבה כסף, היה נאמן ועושה את העבודה כמו שביקשו ממנו ללא פגם .
זלמן שהיה מעסיקו הקבוע של למך צריך לתת ללמך טיפה מינימלית של כבוד, להתייחס אליו בצורה נאותה וראויה בין בני אדם .
"אל תלבין פני חברך ברבים", זלמן העליב והלבין את פני למך בפני הפאלחים .
אני חושבת שאם היו עושים זאת לזלמן והוא באמת היה מרגיש את הזלזול שהוא הפגין כלפי למך בפני הפאלחים אז הוא גם היה מצפה לטיפה של כבור ומוסריות .
המסקנה העולה היא שבין בני אדם צריך יחס מינימלי של כבוד, יחס אנושי ומכובד .

טקסט טיעוני- נקמתו של סבל- קטיה דמיאנצ'וק

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת , ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

אני סבורה שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך בכך שלעג עליו צחק עליו והשפיל אותו.

ראשית, למך היה עובדו הקבוע של זלמן, היה נאמן ולקח סכום נמוך בתמורה לעבודתו.

בנוסף על כך, זלמן הסוחר רצה להעלות את מעמדו החברתי על חשבונו של למך.

יתרה מזאת, זלמן שילם ללמך הסבל על העבודה הקשה שהוא עשה פרוטות. כאשר רצה זלמן לשלם לו סכום מוכפל חלה אי הבנה בין זלמן ללמך, כאשר זלמן שאל את למך כמה הוא חושב ששווה העבודה שלמך עשה, למך ענה לו "שני בישליקים", וזלמן שאל אותו זלמן מה הוא יעשה אם הוא לא ישלם לו על עבודתו, ולמך אמר שיחזיר את החביות בחזרה לצפת.

וכך עשה.

לסיכום, התנהגותו של זלמן התורכי לא הוגנת כלפי למך, והוא לא היה צריך להעלות את מעמדו החברתי בכך שהשפיל את למך, מכיוון שלמך לא עשה שום דבר רע לזלמן.

נקמתו של סבל

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו,
ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

עמדתי בנושא היא שזלמן התורכי עבר את הגבול בנוגע להתנהגותו לגבי למך הסבל.

בנוסף על כך זלמן התורכי רצה להעלות את מעמדו החברתי על חשבונו של למך הסבל.
הוא הלבין פניו ברבים , וגרם לו עוול שבסופו של דבר הוענש.

כמו כן זלמן התורכי לא שילם ללמך הסבל על עבודתו הקשה. למעשה זלמן התלוצץ עם
למך הסבל. הוא רצה לשלם ללמלך סכום מוכפל אך עקב אי הבנה לבסוף למך
החזיר את חביותיו של זלמן כל הדרך חזרה לצפת.

יתרה מזאת זלמן התורכי היה מעסיקו הקבוע של למך הסבל ,אף על פי כן התנהג לצורה
כזו והלבין את פניו של זלמן בפני הפלחים.

לסיום דברי עונשו של זלמן התורכי היה מוצדק ו ''סוף מעשה במחשבה תחילה''.

נקמתו של סבל- מאי שטיימן

יש הטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

אני מסכימה עם טענתם של תושבי צפת משום שלדעתי זלמן הסוחר, מעסיקו הקבוע של למך, עבר את הגבול ביחסו ללמך, מכיוון שהוא השפיל אותו, והוריד לו את הביטחון. , צחק עליו בפני הפלחים.

יתרה מזאת, למך התייחס לזלמן בצורה מכובדת ואנושית, , בניגוד לכך, זלמן הלבין את פניו ברבים , ולא החזיר ללמך יחס מינימלי של כבוד.

בנוסף לכך, למך היה עובדו הנאמן, וגבה סכום מצומצם ביותר מזלמן, הוא היה צריך להתנהג ללמך בצורה מכובדת במיוחד- לתת לו את היחס שמגיע לו.

לסיום, חשוב לדעת שבחיים, "לא לעולם חוסן", הכוונה היא שהגלגל תמיד מתהפך, בסוף הסיפור צחוקו של למך כלפי זמן, העיד על כך שהגלגל תמיד מסתובב, בתחילת הסיפור ובהמשכו, זלמן צחק על למך ובסופו של הסיפור, קרה ההפך. מה שקרה לזלמן בסוף הסיפור הגיע לו, יחס כזה לא מגיע לאף אדם ובמיוחד לא ללמך.

וצריך לכבד כל אדם ואדם, גם מהמעמד היותר גבוה וגם מהמעמד היותר נמוך.

נקמתו של סבל- טל גרושקה

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

לפי דעתי זלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך ולטענתי מספר נימוקים.

ראשית, במשך זמן רב זלמן העסיק את למך בעבודות 'פרך' והתנהגות שכזאת לא מתקבלת על הדעת.

סיבה נוספת,

על אף מראו המוזר של למך לא מגיע לו שהתייחסו אליו כמו אל חיה בלי רגשות, ובמיוחד אם זלמן היה

נחוט מבחינה חברתית ומטרתו הייתה להתקדם על גבו של למך.

יתר על כן, למך עבר במשך שנים רבות השפלות מסוג זה או אחרות והגיעו מים עד נפש!

לסיכום, מבחינתי זלמן עבר את הגבול ודבר זה הראה לו שלא לעולם חוסן, ושצריך לכבד כל אדם מכל מעמד.

אולם נהגו תושבי צפת ללעוג לאנשים בעלי מראה או התנהגות מוזרה אך בכל זאת מי שמלבין פני חברו ברבים כאילו שפך דמים!

טקסט טיעוני - "נקמתו של סבל" - יהלי גוברמן

בסיפור "נקמתו של סבל" טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם מיהרו לשפוט אותו ויש הטוענים שזלמן הסוחר הגזים ביחסו ללמך.

עמדתי היא שזלמן מגזים ביחסו ללמך , מכיוון שלמך היה עובד מסור וקבוע שהיה מקבל פרוטות והיה עושה עבודות מעולות.

התנהגותו של זלמן לא מוסרית מכיוון שזלמן צחק על למך ברבים ובנוסף החזיר לו יחס משפיל למרות שלמך צריך לקבל מזלמן יחס יפה וטוב.

יתר על כן זלמן צחק על למך בכך שאמר לו שיוריד לו במחיר (למרות שידע שלמך מקבל פרוטות על כל עבודה) , זלמן עשה זאת מכיוון שהוא יודע שלמך לא עונה למה שאומרים לו ולא מגיב כלל וכלל , זלמן ניצל את חסרון זה שקיים אצל למך הסבל.

זלמן המשיך לצחוק ללא מעצורים וזו טעותו שהוא מנשה לעלות את מעמדו בזמן שהוא הורס את מעמדו של למך

לסיכום אני חושב שהתנהגותו של זלמן בכלל לא הולמת ולא הוגנת כלפי למך הסבל.

למך לא עשה שום דבר רע ובגלל זה לא מגיע לו התנהגות זו.

טקסט טיעוני נקמתו של סבל

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

אני סבור שזלמן עבר את הגבול ביחסו ללמך מכיוון שלא התייחס אליו כראוי .

ראשית, זלמן ניצל את כוחו לרעה על מנת להתקדם במעמדו החברתי בעיר הקודמת שבה התגורר, זלמן הוא זה שהלבין את פניו של למך ברבים בכך שלמך עשה את עבודתו "כעבודת קודש" ושום חבית לא נפגעה.

בנוסף, זלמן הרשה לעצמו לרדת על למך מכיוון שרצה שמעמדו החברתי התקדם כי ידע שלמך מסור לעבודתו ולא יענה למי שמעסיק אותו.

הדבר שעשה זלמן פגע מאוד בליבו של למך מכיוון שהקרבה בין זלמן ללמך הייתה הדוקה, זלמן שהיה מעסיקו הקבוע של למך פגע בו בצורה מכפירה למך נעלב מזלמן מכיוון שהייתה בניהם קרבה של ממש.

לסיכום זלמן התורכי היה סבור שמעמדו החברתי יעלה אך לא !! מכיוון שתושבי צפת לא ראו את הדבר הזה בעין יפה מכיוון שחשבו שזלמן ניצל את למך לרעה-"לא לעולם חוסן".