יום ראשון, 12 בפברואר 2012

טקסט טיעוני 1-נקמתו של סבל

בסיפור "נקמתו של סבל" טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם מיהרו לשפוט אותו ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

עמדתי בנושא היא שזלמן הסוחר עבר את הגבול בהתייחסות ללמך מכיוון שהוא השפיל אותו,כדי שהמעמדו החברתי יעלה.
ראשית,למך הוא עובד מסור שתמיד מבצע את מה שמבקשים ממנו.כשזלמן ביקש ממנו שיביא עבורו חביות,למך עבד מאוד קשה וכשהוא הביא אותם זלמן צחק עליו.
.בנוסף על כך,זלמן לא הביע חרטה על מעשיו כשהוא צחק עליו,אלא הוא היה שמח שהחביות הגיעו שלמות ובלי נזק.
יתרה מזאת,זלמן רצה לשלם ללמך כסף על עבודתו, אבל הוא הציע סכום נמוך והתגרה בו כששאל אותו מה יעשה אם לא ישלם לו.

לסיכום,התנהגותו של זלמן הובילה לזה שתושבי צפת יהיו בעד למך ונגד זלמן.בסופו של דבר,כעבור חודש זלמן ישב בחנות שלו כשלמך בא וכנראה מרוב פחד מלמך לבו נדם והוא מת.יש כאלו שאומרים שזלמן קיבל עונש משמיים על התנהוגותו.

תגובה 1:

  1. לדעתי הטקסט הטיעוני הוא טקסט טוב.
    אני מסכימה עם דעתך, בנוגע לעניין של זלמן אשר התנהג לא טוב כלפי למך הסבל.

    השבמחק