נקמתו של סבל - נופר טל

יש הטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.
אני סבורה שהתנהגותו של זלמן היא התנהגות לא ראויה ולא הולמת כלפי למך .
למך היה בן אדם טוב, שלא עשה את עבודותו ברעש, לא לקח הרבה כסף, היה נאמן ועושה את העבודה כמו שביקשו ממנו ללא פגם .
זלמן שהיה מעסיקו הקבוע של למך צריך לתת ללמך טיפה מינימלית של כבוד, להתייחס אליו בצורה נאותה וראויה בין בני אדם .
"אל תלבין פני חברך ברבים", זלמן העליב והלבין את פני למך בפני הפאלחים .
אני חושבת שאם היו עושים זאת לזלמן והוא באמת היה מרגיש את הזלזול שהוא הפגין כלפי למך בפני הפאלחים אז הוא גם היה מצפה לטיפה של כבור ומוסריות .
המסקנה העולה היא שבין בני אדם צריך יחס מינימלי של כבוד, יחס אנושי ומכובד .

טקסט טיעוני- נקמתו של סבל- קטיה דמיאנצ'וק

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת , ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

אני סבורה שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך בכך שלעג עליו צחק עליו והשפיל אותו.

ראשית, למך היה עובדו הקבוע של זלמן, היה נאמן ולקח סכום נמוך בתמורה לעבודתו.

בנוסף על כך, זלמן הסוחר רצה להעלות את מעמדו החברתי על חשבונו של למך.

יתרה מזאת, זלמן שילם ללמך הסבל על העבודה הקשה שהוא עשה פרוטות. כאשר רצה זלמן לשלם לו סכום מוכפל חלה אי הבנה בין זלמן ללמך, כאשר זלמן שאל את למך כמה הוא חושב ששווה העבודה שלמך עשה, למך ענה לו "שני בישליקים", וזלמן שאל אותו זלמן מה הוא יעשה אם הוא לא ישלם לו על עבודתו, ולמך אמר שיחזיר את החביות בחזרה לצפת.

וכך עשה.

לסיכום, התנהגותו של זלמן התורכי לא הוגנת כלפי למך, והוא לא היה צריך להעלות את מעמדו החברתי בכך שהשפיל את למך, מכיוון שלמך לא עשה שום דבר רע לזלמן.

נקמתו של סבל

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו,
ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

עמדתי בנושא היא שזלמן התורכי עבר את הגבול בנוגע להתנהגותו לגבי למך הסבל.

בנוסף על כך זלמן התורכי רצה להעלות את מעמדו החברתי על חשבונו של למך הסבל.
הוא הלבין פניו ברבים , וגרם לו עוול שבסופו של דבר הוענש.

כמו כן זלמן התורכי לא שילם ללמך הסבל על עבודתו הקשה. למעשה זלמן התלוצץ עם
למך הסבל. הוא רצה לשלם ללמלך סכום מוכפל אך עקב אי הבנה לבסוף למך
החזיר את חביותיו של זלמן כל הדרך חזרה לצפת.

יתרה מזאת זלמן התורכי היה מעסיקו הקבוע של למך הסבל ,אף על פי כן התנהג לצורה
כזו והלבין את פניו של זלמן בפני הפלחים.

לסיום דברי עונשו של זלמן התורכי היה מוצדק ו ''סוף מעשה במחשבה תחילה''.

נקמתו של סבל- מאי שטיימן

יש הטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

אני מסכימה עם טענתם של תושבי צפת משום שלדעתי זלמן הסוחר, מעסיקו הקבוע של למך, עבר את הגבול ביחסו ללמך, מכיוון שהוא השפיל אותו, והוריד לו את הביטחון. , צחק עליו בפני הפלחים.

יתרה מזאת, למך התייחס לזלמן בצורה מכובדת ואנושית, , בניגוד לכך, זלמן הלבין את פניו ברבים , ולא החזיר ללמך יחס מינימלי של כבוד.

בנוסף לכך, למך היה עובדו הנאמן, וגבה סכום מצומצם ביותר מזלמן, הוא היה צריך להתנהג ללמך בצורה מכובדת במיוחד- לתת לו את היחס שמגיע לו.

לסיום, חשוב לדעת שבחיים, "לא לעולם חוסן", הכוונה היא שהגלגל תמיד מתהפך, בסוף הסיפור צחוקו של למך כלפי זמן, העיד על כך שהגלגל תמיד מסתובב, בתחילת הסיפור ובהמשכו, זלמן צחק על למך ובסופו של הסיפור, קרה ההפך. מה שקרה לזלמן בסוף הסיפור הגיע לו, יחס כזה לא מגיע לאף אדם ובמיוחד לא ללמך.

וצריך לכבד כל אדם ואדם, גם מהמעמד היותר גבוה וגם מהמעמד היותר נמוך.

נקמתו של סבל- טל גרושקה

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

לפי דעתי זלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך ולטענתי מספר נימוקים.

ראשית, במשך זמן רב זלמן העסיק את למך בעבודות 'פרך' והתנהגות שכזאת לא מתקבלת על הדעת.

סיבה נוספת,

על אף מראו המוזר של למך לא מגיע לו שהתייחסו אליו כמו אל חיה בלי רגשות, ובמיוחד אם זלמן היה

נחוט מבחינה חברתית ומטרתו הייתה להתקדם על גבו של למך.

יתר על כן, למך עבר במשך שנים רבות השפלות מסוג זה או אחרות והגיעו מים עד נפש!

לסיכום, מבחינתי זלמן עבר את הגבול ודבר זה הראה לו שלא לעולם חוסן, ושצריך לכבד כל אדם מכל מעמד.

אולם נהגו תושבי צפת ללעוג לאנשים בעלי מראה או התנהגות מוזרה אך בכל זאת מי שמלבין פני חברו ברבים כאילו שפך דמים!

טקסט טיעוני - "נקמתו של סבל" - יהלי גוברמן

בסיפור "נקמתו של סבל" טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם מיהרו לשפוט אותו ויש הטוענים שזלמן הסוחר הגזים ביחסו ללמך.

עמדתי היא שזלמן מגזים ביחסו ללמך , מכיוון שלמך היה עובד מסור וקבוע שהיה מקבל פרוטות והיה עושה עבודות מעולות.

התנהגותו של זלמן לא מוסרית מכיוון שזלמן צחק על למך ברבים ובנוסף החזיר לו יחס משפיל למרות שלמך צריך לקבל מזלמן יחס יפה וטוב.

יתר על כן זלמן צחק על למך בכך שאמר לו שיוריד לו במחיר (למרות שידע שלמך מקבל פרוטות על כל עבודה) , זלמן עשה זאת מכיוון שהוא יודע שלמך לא עונה למה שאומרים לו ולא מגיב כלל וכלל , זלמן ניצל את חסרון זה שקיים אצל למך הסבל.

זלמן המשיך לצחוק ללא מעצורים וזו טעותו שהוא מנשה לעלות את מעמדו בזמן שהוא הורס את מעמדו של למך

לסיכום אני חושב שהתנהגותו של זלמן בכלל לא הולמת ולא הוגנת כלפי למך הסבל.

למך לא עשה שום דבר רע ובגלל זה לא מגיע לו התנהגות זו.

טקסט טיעוני נקמתו של סבל

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

אני סבור שזלמן עבר את הגבול ביחסו ללמך מכיוון שלא התייחס אליו כראוי .

ראשית, זלמן ניצל את כוחו לרעה על מנת להתקדם במעמדו החברתי בעיר הקודמת שבה התגורר, זלמן הוא זה שהלבין את פניו של למך ברבים בכך שלמך עשה את עבודתו "כעבודת קודש" ושום חבית לא נפגעה.

בנוסף, זלמן הרשה לעצמו לרדת על למך מכיוון שרצה שמעמדו החברתי התקדם כי ידע שלמך מסור לעבודתו ולא יענה למי שמעסיק אותו.

הדבר שעשה זלמן פגע מאוד בליבו של למך מכיוון שהקרבה בין זלמן ללמך הייתה הדוקה, זלמן שהיה מעסיקו הקבוע של למך פגע בו בצורה מכפירה למך נעלב מזלמן מכיוון שהייתה בניהם קרבה של ממש.

לסיכום זלמן התורכי היה סבור שמעמדו החברתי יעלה אך לא !! מכיוון שתושבי צפת לא ראו את הדבר הזה בעין יפה מכיוון שחשבו שזלמן ניצל את למך לרעה-"לא לעולם חוסן".

טקסט טיעוני "נקמתו של סבל" - שחר רוזנברג

בסיפור "נקמתו של סבל" טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם מיהרו לשפוט אותו ויש הטוענים שזלמן הסוחר הגזים ביחסו ללמך.

אני סבור שלמך צודק מפני שזלמן התייחס עליו באופן משפיל וצחק על החיצוניות שלו וטיפס על גבו כדי לעלות במעמד
החברתית למרות שהוא היה מעסיקו בקבוע ועשה את עבודתו כראוי ללא פגם וגם לא אמר דב רעל העבודה הקשה
ולאחר שלמך הביא לזלמן את החביות למך הציע מחיר נמוך בהרבה ממה ששהיא צריך ואז זלמן הציע לו מחיר אפילו יותר
נמוך ממה שהוא אמר וזה מראה איך הוא הצייחס אליו ואת קמצנותו של זלמן והוא עשה את כל זה כדאי לעלות במעמד החברתית
המעשה שזלמן עשה לא היה יפה מבחינת מעסיק ועובדו ומה שזלמן עשה פגע מאוד בלמך והוא יורד אליו שהוא מעסיק אותו
וזה גם לא חכם לגנות את מי שעובד אצלך ומעביר את חפציך
מסקנתי המעשה שזלמן היא אנוכי ושתלטן וזלמן לא היה צריך לעבור את גבול הטעם הטוב

טקסט טיעוני 1

יש הטוענים שנעשה עוול רב לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך
דעתי בנושא זה היא שתושבי צפת צדקו בדרך בה נהגו כלפי זלמן שהיה מעסיקו הקבוע של למך,זלמן גרם עוול רב ללמך והיה עליו ללמוד לא לשפוט אנשים לפי החיצוניות אלא  לפי הפנימיות .
כמו כן למך הסבל עשה את עבודתו בנאמנות ובשקט ולא נגרם כל פגם לסחורה של זלמן. 
אני יכולה להבין את הפגיעה שנגרמה ללמך הנפגע ממילותיו ועלבונותיו של זלמן, מכיוון שלא היו ללמך אנשים שנקשר אליהם מלבד זלמן התורכי.  
למך  היה בן אדם בעל לב טוב, תושבי צפת וזלמן שפטו אותו לפי מראהו החיצוני ולא לפי מראהו הפנימי וזלמן צריך להענש על התנהגותו ולקבל את אותו היחס שקיבל למך מהאנשים הסובבים אותו.
בנוסף על כך , ניצלו את למך מכוון שהשכר שגבה מהתושבים היה נמוך .
תוצאה מכך אני מסכימה שתושבי צפת כן צריכים להמשיך לשפוט את זלמן כדי שיקבל את אותו היחס שניתן ללמך במשך זמן רב .''אל תעשה לחבריך מה ששנוא עליך''.

טקסט טיעוני מס' 1-ניקמתו של סבל

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת , ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.
אני סבורה שזלמן עבר כול גבול ביחסו על למך,בנוסף על כך זלמן היה מעסיקו הכבוע של למך ובכול זאת צחק עליו והשפיל אות כדי לקדם את מעמדו החברתי.זלמן צחק על למך כאשר ביקש סכום כסף קטן על עבודתו,במקום שזלמן איתן את סכום הכסף שביקש למך,זלמן עדיף לעלות את מעמדו החברתי ולצחוק על למך.

טקסט טיעוני "נקמתו של סבל" - עומר מייסטר

בסיפור נקמתו של סבל מדובר במעשה הכולל ברובו יחס גרוע ומגעיל של המעביד זלמן אל העובד, הסבל למך.

אני בעד למך בסיפור הזה כי אני חושב שהיחס של זלמן היה מגעיל יתר על המידה ועבר את גבול הטעם הטוב.

בנוסף לכך, זלמן היה צריך לקחת בחשבון שהעובד למך הינו אוויל שלא ניחן בחוש הומור ולכן היה צריך להפסיק עם הבדיחה ולא למשוך אותה הרבה.

זאת ועוד שגם אחרי האירוע של ההעלבה הוא לא רץ מהר ללמך על מנת לעצור אותו עם החביות כדי לתת לו את הכסף אלא צחק עם העובדים הערבים ועניין אותו יותר המעמד החברתי שלו.

לסיכום, המעשה של זלמן עשה לא היה יפה גם מבחינת תנאי מעסיק ועובד וגם מבחינה חברית. על זלמן היה להתנצל בפני למך "כשהברזל היה עוד חם" ולא לחכות עד שיעלה למעלה את החביות.

טקסט טיעוני 1- יובל בן עטר

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.
אני חולקת על התנהגותו של זלמן, התנהגותו היא לא הגונה ולא צודקת משום סיבה.

מכיוון שלמך הסבל עשה את עבודתו בנאמנות בשקט וללא כל פגם, בנוסף הוא לא התמקח על המחיר.
ניתן להבין את למך מכך שהוא נפגע ממילותיו ועלבונותיו של זלמן בגלל שלא היו ללמך אנשים שקרובים לו מלבד זלמן (מעסיקו הקבוע), ונפגעים מהאנשים שהכי קרובים לנו.
לאחר העברת החביות בחום העז ובמאמץ הגדול, למך הגיע לזלמן מלוכלךכולו, מאובק ומיוזע.
במקום התגובה הרצויה של עזרה ותמיכה, זלמן פרץ בצחוק גדול ומתגלגל אל מול הקהל הרב שהתקהל שם.
כשלמך סיים את העבודה שהוא התבקש לעשות כשזלמן שאל את למך מהו המחיר שהוא רוצה, השיב למך: "שני בשליקים! פרוטה לא פחות!". זלמן באותו רגע החליט לעשות צחוק גדול מלמך ושאל אותו בזלזול: "ובשליק אחד לא תקבל?" למך איים על זלמן שאם ישלם לו פחות משני בשליקים, הוא יגלגל את החביות בחזרה לצפת.
לסיום זלמן התנהג ברוע לב, ומגיעה לו התגובה הזועמת מתושבי צפת שהראו התחשבות בלמך המסכן ובסוף כשזלמן ישב בחדרו ולמך נכנס והסתכל עליו זלמן נתקף קוצר לב ומת וזה עוד דבר שמוכיח לנו שזלמן התנהג ברוע "ועבודתו של למך נעשתה בידי צדיקים".

טקסט טיעוני 1-נקמתו של סבל

בסיפור "נקמתו של סבל" טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם מיהרו לשפוט אותו ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

עמדתי בנושא היא שזלמן הסוחר עבר את הגבול בהתייחסות ללמך מכיוון שהוא השפיל אותו,כדי שהמעמדו החברתי יעלה.
ראשית,למך הוא עובד מסור שתמיד מבצע את מה שמבקשים ממנו.כשזלמן ביקש ממנו שיביא עבורו חביות,למך עבד מאוד קשה וכשהוא הביא אותם זלמן צחק עליו.
.בנוסף על כך,זלמן לא הביע חרטה על מעשיו כשהוא צחק עליו,אלא הוא היה שמח שהחביות הגיעו שלמות ובלי נזק.
יתרה מזאת,זלמן רצה לשלם ללמך כסף על עבודתו, אבל הוא הציע סכום נמוך והתגרה בו כששאל אותו מה יעשה אם לא ישלם לו.

לסיכום,התנהגותו של זלמן הובילה לזה שתושבי צפת יהיו בעד למך ונגד זלמן.בסופו של דבר,כעבור חודש זלמן ישב בחנות שלו כשלמך בא וכנראה מרוב פחד מלמך לבו נדם והוא מת.יש כאלו שאומרים שזלמן קיבל עונש משמיים על התנהוגותו.

טקסט טיעוני 1 נקמתו של סבל.

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.
עמדתי בנושא זה היא שזלמן הסוחר התייחס רע מאוד ללמך הסבל , ולא היה מגיע ללמך יחס כזה, מכיוון שלמך עזר ותרם לזלמן ומה שקיבל היה לעג במקום הכרת תודה שמגיעה לו.
להוכחת העמדה שלי מספר נימוקים ;
ראשית , למך עשה הכול בכדי שהחביות יועברו בשלום לאן שזלמן ביקש , התייחס לזה ברצינות , ''בכובד ראש שבקדושה'', וזלמן צחק עליו ישר כשראה אותו מזיע , לאחר העבודה הקשה שלמך עשה בשביל זלמן עצמו.
שנית , זלמן היה עשיר , וכאשר ללמך אמר לזלמן שהוא רוצה סכום מועט בהרבה מהסכום שזלמן רצה לתת לו , זלמן לא היה צריך להתבדח על חשבונו , אלא במקרה הטוב , פשוט להביא ללמך יותר כסף , ובמקרה שזלמן היה מתקמצן , פשוט להביא לו כמה שביקש , אם כי זלמן החליט לצחוק על למך עוד יותר עד שלמך התעצבן מאוד .
לסיום , למך עשה מה שביקשו ממנו , וזלמן עשה ממנו צחוק ולעג - מעשה אנוכי ומעליב , ולדעתי לזלמן מגיע לסבול כמו שסבל למך .

טקסט טיעוני 1-נקמתון של סבל-עידן דרשמן

יש הטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

אני סבור שזלמן עבר את הגבול ביחסו ללמך .
ראשית, למך היה עובדו הקבוע של זלמן, אשר היה נאמן וגבה סכום נמוך בתמורה לעבודתו. בין למלך וזלמן נבנה קשר של אמון וידידות שאותם אפר זלמן בגסות על ידי צחוק מתגלגגל ומתנשא מול הפלחים.
שנית, זלמן שמעמדו החברתי היה גבוה רצה להתקדם במעמדו על חשבון אחרים ובמקרה הזה על חשבון למך. זלמן אשר העדיף לפגוע, ולהשפיל בצורה מזלזלת את קרוביו כדי לקדם את מעמדו החברתי לא התנהג כראוי. בנוסף ניצל זלמן את יחס מעסיק מועסק בכך שידע שלמך לא יגיב למעשיו. זלמן אשר לא התנהג כראוי הרתיע את אנשי צפת במעשיו ולא היה ראוי ליחס הולם.

לסיכום דברי זלמן התורכי חשב שמעמדו בחברה יעלה במידה וישפיל אך "לא לעולם חוסן" נהפוך הוא, מעמדו החברתי ירד ודעתי היא שהיחס אותו קיבל זלמן מתושבי צפת הוא היחס שאות הוא ראוי לקבל.

נקמתו של סבל-סוניה ברז'נסקי

נקמתו של סבל


יש אנשים הטוענים שהעונש הגיע לזלמן התורכי,וחלק אומרים שהם שפטו אותו יותר מדי.


אני חושבת שזלמן לא התנהג ללמך בכבוד, ועשה ממנו צחוק.
הוא לא היה צריך להתייחס כך ללמך, וכמובן שהוא לא היה רוצה שיתייחסו אליו כפי שהוא התייחס ללמך.
בנוסף, כשלמך אמר לו את המחיר שרצה על עבודתן, הוא ראה בזה עוד הזדמנות להעלות את מעמדו על חשבון למך.
הנימוקים האלה מוכיחים שלזלמן לא מגיע שיתייחסו אליו בכבוד, משום שהוא לא כיבד את למך.


לסיכום,אני חושבת שלזלמן לא הגיע יחס יותר טוב ממה שהוא קיבל.משום שמי שמלבין את פני חבריו ברבים,
כאילו שופך דמים.

טקסט טיעוני1 -נקמתו של סבל-עדן

יש הטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר ועל ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו,ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

עמדתי היא ששתי הטיעונים שהוצגו נכונים.
ראשית,אני מסכימה על כך שנעשה עוול לזלמן, מכיוון שבדיוק כמו זלמן תושבי צפת פגעו בלמך.אולם לא כמו זלמן, אך הם פגעו. בדרך כלל אנשים מחפשים קורב.ן ולאחר שקורבנם של תושבי העיר היה למך ,הם הפכו את זלמן לקורבנם. לאף אדם לא מגיע יחס כזה.
בנוסף,אני מסכימה שזלמן הסוחר הגזים ביחסו אל למך. לפי דעתי,זלמן צריך לתת כבוד לעובדיו בדיוק כמו לכל בן-אדם שמגיע לו כבוד. למך הוא עובדו של זלמן,עובד חרוץ ונאמן מאוד,ומיוחד בגלל זה מגיע לו יחס נאות מצידו של זלמן במיוחד ,וכמובן מצידו של כל תושב. בנוסף על כך,זלמך נעזר בלמך על מנת לקדם את מעמדו החברתי , לפי דעתי זה מעשה לא חברתי,צורם ופוגע שכמובן לא מגיע ללמך .
מסקנתי היא שתושבי צפת צריכים לתת כל תושב כמוהם כבוד,ולא לחפש קורבן כל פעם . כמו כן,זלמן , צריך לתת כבוד לכל אחד.במיוחד ללמך,שהתייחס אליו בנאמנות והיה חרוץ מאוד בעבודתו .

טקסט טיעוני 1 - נקמתו של סבל - נעמי לי סימוני

יש הטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו , ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

אני סבורה שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך .
זלמן התנהג בצורה פוגענית ומזלזלת , הוא לא כיבד את רגשותיו של למך ,התייחס ללמך בצורה משפילה ופוגענית והוא לא חשב לרגע על רגשותיו של למך והמשיך לצחוק .
ראשית , ללמך קשה להתחבר לאנשים , מכיוון שאנשים אחרים מתייחסים לחיצוניותו, ולמך התחבר לזלמן בתור מעסיקו אך זלמן לא התחשב בלמך.
יתרה מכך , כשלמך העביר את החביות של אחד מהלקוחות של זלמן , אותו לקוח וזלמן עמדו לידו ולעגו לו בשעה שהוא מעביר חביות ועושה את עבודתו .
בנוסף לכך , זלמן רצה להיות פופולרי בחברה , והוא עשה זאת על חשבונו של למך למרות שלמך תמיד עשה את עבודתו בשקידה ובחריצות .

לסיכום דברי , זלמן התנהג בצורה פוגענית ומזלזלת כלפי למך , והשפיל אותו בפני לקוחו - ובכך עבר את הגבול ביחס ללמך .
ועל כן נאמר הפתגם - לא לעולם חוסן , מכיוון שהגלגל הוא עגול ולבסוף מי שצחק אחרון היה למך כשראה את המוות של זלמן מול עיניו .

טקסט טיעוני 1 - נקמתו של סבל

יש הטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.
עמדתי בנושא זה היא שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך והתנהג ברשעות והשפיל את למך.
ראשית, למך היה עובד נאמן של זלמן ועבד במסירות ובזהירות.
שנית, למך מעולם לא התלונן ועשה את עבודתו הקשה תמורת מחיר מועט.
לעומת היחס המסור של למך ולמרות שזלמן היה מעסיקו הקבוע של למך, זלמן הסוחר השפיל את למך מול חבריו והלבין את פניו ברבים על מנת להעלות את מעמדו החברתי.

מאחר שלא שם לב שהוא פגע בלמך, הוא המשיך ולא הפסיק עד שלמך התרגז וסחב את החביות חזרה אחרי כל העבודה הקשה שעשה בשביל להביא אותן לזלמן.
אכן, לטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת יש טענה מוצדקת, כי תושבי צפת כעסו על זלמן בגלל מה שעשה ללמך והחמירו איתו, אבל לעניות דעתי הגיע לזלמן היחס הזה, משום שאת העלבון שגרם ללמך אי אפשר להשיב ולבטל, כל המלבין פני חברו כאילו שפך את דמו.
לסיום, אני סבורה שלא נעשה צדק עם למך ושלזלמן הסוחר מגיע להענש, בגלל היחס שנתן ללמך ובגלל שלא ידע לעצור את עצמו.

טקסט טיעוני 1 נקמתו של סבל נטע מנו

יש הטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

עמדתי בנושא זה היא שזלמן הסוחר הגזים באופן בו התייחס ללמך. למך סמך על זלמן וראה בו כאדם שקרוב ללבו וכמעסיקו הקבוע אך זלמן אכזב את למך, צחק עליו לפני כולם ופגע ברגשותיו.

ראשית, למך תמיד היה נאמן לזלמן ועשה עבודה מעולה במחיר נמוך ביותר, בעוד שזלמן צחק על למך מול כל תושבי צפת והפך אותו לבדיחה העירונית.
שנית, למך הוא לא איש חברותי במיוחד, הוא איש מקצוע אבל הוא הרגיש קרוב אל זלמן הסוחר, יותר מכולם, וזלמן לא התחשב ברגשותיו של למך, ובגלל שרצה להיות חברותי ופופולרי עשה זאת על חשבונו של למך וצחק עליו.
בנוסף על כך, זלמן "צחק" עם למך ואמר שעל עבודתו הקשה למך יקבל מחיר נמוך ביותר אך למך לא הבין שזלמן צחק וכעסו התפרץ. זלמן היה צריך להבין שהוא עובר את גבול הטעם הטוב, ולא לגרום לריב גדול שלבסוף נגמר במעשה של למך שהחזיר את החביות.

לסיכום, זלמן הסוחר התנהג בצורה מזלזלת וצבועה, ולא היה צריך להתנהג כך ללמך שתמיד היה נאמן אליו. זלמן היה צריך לדעת מתי הוא עובר את גבול הטעם הטוב ולא להגזים ולפגוע בזלמן רק בכדי להיות פופולרי בחברה.
לבסוף, זלמן הסוחר נפטר מבעיית לב שנגרמה מהלחץ הרב שהיה שרוי עליו ועל כך נאמר "צוחק מי שצוחק אחרון". זלמן צחק על למך ולבסוף הוא קיבל את עונשו.

"נקמתו של סבל"- טקסט טיעוני

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

כתבו טקסט טיעוני .הקפידו על מבנה , ניסוח ,מילות קישור וסימני פיסוק.

בהצלחה!!

ברוכים הבאים לבלוג

כיתה ח' 1 בשעה טובה ומוצלחת יש לנו בלוג שפה.