טקסט טיעוני נקמתו של סבל

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

אני סבור שזלמן עבר את הגבול ביחסו ללמך מכיוון שלא התייחס אליו כראוי .

ראשית, זלמן ניצל את כוחו לרעה על מנת להתקדם במעמדו החברתי בעיר הקודמת שבה התגורר, זלמן הוא זה שהלבין את פניו של למך ברבים בכך שלמך עשה את עבודתו "כעבודת קודש" ושום חבית לא נפגעה.

בנוסף, זלמן הרשה לעצמו לרדת על למך מכיוון שרצה שמעמדו החברתי התקדם כי ידע שלמך מסור לעבודתו ולא יענה למי שמעסיק אותו.

הדבר שעשה זלמן פגע מאוד בליבו של למך מכיוון שהקרבה בין זלמן ללמך הייתה הדוקה, זלמן שהיה מעסיקו הקבוע של למך פגע בו בצורה מכפירה למך נעלב מזלמן מכיוון שהייתה בניהם קרבה של ממש.

לסיכום זלמן התורכי היה סבור שמעמדו החברתי יעלה אך לא !! מכיוון שתושבי צפת לא ראו את הדבר הזה בעין יפה מכיוון שחשבו שזלמן ניצל את למך לרעה-"לא לעולם חוסן".

טקסט טיעוני "נקמתו של סבל" - שחר רוזנברג

בסיפור "נקמתו של סבל" טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם מיהרו לשפוט אותו ויש הטוענים שזלמן הסוחר הגזים ביחסו ללמך.

אני סבור שלמך צודק מפני שזלמן התייחס עליו באופן משפיל וצחק על החיצוניות שלו וטיפס על גבו כדי לעלות במעמד
החברתית למרות שהוא היה מעסיקו בקבוע ועשה את עבודתו כראוי ללא פגם וגם לא אמר דב רעל העבודה הקשה
ולאחר שלמך הביא לזלמן את החביות למך הציע מחיר נמוך בהרבה ממה ששהיא צריך ואז זלמן הציע לו מחיר אפילו יותר
נמוך ממה שהוא אמר וזה מראה איך הוא הצייחס אליו ואת קמצנותו של זלמן והוא עשה את כל זה כדאי לעלות במעמד החברתית
המעשה שזלמן עשה לא היה יפה מבחינת מעסיק ועובדו ומה שזלמן עשה פגע מאוד בלמך והוא יורד אליו שהוא מעסיק אותו
וזה גם לא חכם לגנות את מי שעובד אצלך ומעביר את חפציך
מסקנתי המעשה שזלמן היא אנוכי ושתלטן וזלמן לא היה צריך לעבור את גבול הטעם הטוב

טקסט טיעוני 1

יש הטוענים שנעשה עוול רב לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך
דעתי בנושא זה היא שתושבי צפת צדקו בדרך בה נהגו כלפי זלמן שהיה מעסיקו הקבוע של למך,זלמן גרם עוול רב ללמך והיה עליו ללמוד לא לשפוט אנשים לפי החיצוניות אלא  לפי הפנימיות .
כמו כן למך הסבל עשה את עבודתו בנאמנות ובשקט ולא נגרם כל פגם לסחורה של זלמן. 
אני יכולה להבין את הפגיעה שנגרמה ללמך הנפגע ממילותיו ועלבונותיו של זלמן, מכיוון שלא היו ללמך אנשים שנקשר אליהם מלבד זלמן התורכי.  
למך  היה בן אדם בעל לב טוב, תושבי צפת וזלמן שפטו אותו לפי מראהו החיצוני ולא לפי מראהו הפנימי וזלמן צריך להענש על התנהגותו ולקבל את אותו היחס שקיבל למך מהאנשים הסובבים אותו.
בנוסף על כך , ניצלו את למך מכוון שהשכר שגבה מהתושבים היה נמוך .
תוצאה מכך אני מסכימה שתושבי צפת כן צריכים להמשיך לשפוט את זלמן כדי שיקבל את אותו היחס שניתן ללמך במשך זמן רב .''אל תעשה לחבריך מה ששנוא עליך''.

טקסט טיעוני מס' 1-ניקמתו של סבל

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת , ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.
אני סבורה שזלמן עבר כול גבול ביחסו על למך,בנוסף על כך זלמן היה מעסיקו הכבוע של למך ובכול זאת צחק עליו והשפיל אות כדי לקדם את מעמדו החברתי.זלמן צחק על למך כאשר ביקש סכום כסף קטן על עבודתו,במקום שזלמן איתן את סכום הכסף שביקש למך,זלמן עדיף לעלות את מעמדו החברתי ולצחוק על למך.

טקסט טיעוני "נקמתו של סבל" - עומר מייסטר

בסיפור נקמתו של סבל מדובר במעשה הכולל ברובו יחס גרוע ומגעיל של המעביד זלמן אל העובד, הסבל למך.

אני בעד למך בסיפור הזה כי אני חושב שהיחס של זלמן היה מגעיל יתר על המידה ועבר את גבול הטעם הטוב.

בנוסף לכך, זלמן היה צריך לקחת בחשבון שהעובד למך הינו אוויל שלא ניחן בחוש הומור ולכן היה צריך להפסיק עם הבדיחה ולא למשוך אותה הרבה.

זאת ועוד שגם אחרי האירוע של ההעלבה הוא לא רץ מהר ללמך על מנת לעצור אותו עם החביות כדי לתת לו את הכסף אלא צחק עם העובדים הערבים ועניין אותו יותר המעמד החברתי שלו.

לסיכום, המעשה של זלמן עשה לא היה יפה גם מבחינת תנאי מעסיק ועובד וגם מבחינה חברית. על זלמן היה להתנצל בפני למך "כשהברזל היה עוד חם" ולא לחכות עד שיעלה למעלה את החביות.

טקסט טיעוני 1- יובל בן עטר

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.
אני חולקת על התנהגותו של זלמן, התנהגותו היא לא הגונה ולא צודקת משום סיבה.

מכיוון שלמך הסבל עשה את עבודתו בנאמנות בשקט וללא כל פגם, בנוסף הוא לא התמקח על המחיר.
ניתן להבין את למך מכך שהוא נפגע ממילותיו ועלבונותיו של זלמן בגלל שלא היו ללמך אנשים שקרובים לו מלבד זלמן (מעסיקו הקבוע), ונפגעים מהאנשים שהכי קרובים לנו.
לאחר העברת החביות בחום העז ובמאמץ הגדול, למך הגיע לזלמן מלוכלךכולו, מאובק ומיוזע.
במקום התגובה הרצויה של עזרה ותמיכה, זלמן פרץ בצחוק גדול ומתגלגל אל מול הקהל הרב שהתקהל שם.
כשלמך סיים את העבודה שהוא התבקש לעשות כשזלמן שאל את למך מהו המחיר שהוא רוצה, השיב למך: "שני בשליקים! פרוטה לא פחות!". זלמן באותו רגע החליט לעשות צחוק גדול מלמך ושאל אותו בזלזול: "ובשליק אחד לא תקבל?" למך איים על זלמן שאם ישלם לו פחות משני בשליקים, הוא יגלגל את החביות בחזרה לצפת.
לסיום זלמן התנהג ברוע לב, ומגיעה לו התגובה הזועמת מתושבי צפת שהראו התחשבות בלמך המסכן ובסוף כשזלמן ישב בחדרו ולמך נכנס והסתכל עליו זלמן נתקף קוצר לב ומת וזה עוד דבר שמוכיח לנו שזלמן התנהג ברוע "ועבודתו של למך נעשתה בידי צדיקים".

טקסט טיעוני 1-נקמתו של סבל

בסיפור "נקמתו של סבל" טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם מיהרו לשפוט אותו ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

עמדתי בנושא היא שזלמן הסוחר עבר את הגבול בהתייחסות ללמך מכיוון שהוא השפיל אותו,כדי שהמעמדו החברתי יעלה.
ראשית,למך הוא עובד מסור שתמיד מבצע את מה שמבקשים ממנו.כשזלמן ביקש ממנו שיביא עבורו חביות,למך עבד מאוד קשה וכשהוא הביא אותם זלמן צחק עליו.
.בנוסף על כך,זלמן לא הביע חרטה על מעשיו כשהוא צחק עליו,אלא הוא היה שמח שהחביות הגיעו שלמות ובלי נזק.
יתרה מזאת,זלמן רצה לשלם ללמך כסף על עבודתו, אבל הוא הציע סכום נמוך והתגרה בו כששאל אותו מה יעשה אם לא ישלם לו.

לסיכום,התנהגותו של זלמן הובילה לזה שתושבי צפת יהיו בעד למך ונגד זלמן.בסופו של דבר,כעבור חודש זלמן ישב בחנות שלו כשלמך בא וכנראה מרוב פחד מלמך לבו נדם והוא מת.יש כאלו שאומרים שזלמן קיבל עונש משמיים על התנהוגותו.