טקסט טיעוני 1 נקמתו של סבל.

יש טוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.
עמדתי בנושא זה היא שזלמן הסוחר התייחס רע מאוד ללמך הסבל , ולא היה מגיע ללמך יחס כזה, מכיוון שלמך עזר ותרם לזלמן ומה שקיבל היה לעג במקום הכרת תודה שמגיעה לו.
להוכחת העמדה שלי מספר נימוקים ;
ראשית , למך עשה הכול בכדי שהחביות יועברו בשלום לאן שזלמן ביקש , התייחס לזה ברצינות , ''בכובד ראש שבקדושה'', וזלמן צחק עליו ישר כשראה אותו מזיע , לאחר העבודה הקשה שלמך עשה בשביל זלמן עצמו.
שנית , זלמן היה עשיר , וכאשר ללמך אמר לזלמן שהוא רוצה סכום מועט בהרבה מהסכום שזלמן רצה לתת לו , זלמן לא היה צריך להתבדח על חשבונו , אלא במקרה הטוב , פשוט להביא ללמך יותר כסף , ובמקרה שזלמן היה מתקמצן , פשוט להביא לו כמה שביקש , אם כי זלמן החליט לצחוק על למך עוד יותר עד שלמך התעצבן מאוד .
לסיום , למך עשה מה שביקשו ממנו , וזלמן עשה ממנו צחוק ולעג - מעשה אנוכי ומעליב , ולדעתי לזלמן מגיע לסבול כמו שסבל למך .

טקסט טיעוני 1-נקמתון של סבל-עידן דרשמן

יש הטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

אני סבור שזלמן עבר את הגבול ביחסו ללמך .
ראשית, למך היה עובדו הקבוע של זלמן, אשר היה נאמן וגבה סכום נמוך בתמורה לעבודתו. בין למלך וזלמן נבנה קשר של אמון וידידות שאותם אפר זלמן בגסות על ידי צחוק מתגלגגל ומתנשא מול הפלחים.
שנית, זלמן שמעמדו החברתי היה גבוה רצה להתקדם במעמדו על חשבון אחרים ובמקרה הזה על חשבון למך. זלמן אשר העדיף לפגוע, ולהשפיל בצורה מזלזלת את קרוביו כדי לקדם את מעמדו החברתי לא התנהג כראוי. בנוסף ניצל זלמן את יחס מעסיק מועסק בכך שידע שלמך לא יגיב למעשיו. זלמן אשר לא התנהג כראוי הרתיע את אנשי צפת במעשיו ולא היה ראוי ליחס הולם.

לסיכום דברי זלמן התורכי חשב שמעמדו בחברה יעלה במידה וישפיל אך "לא לעולם חוסן" נהפוך הוא, מעמדו החברתי ירד ודעתי היא שהיחס אותו קיבל זלמן מתושבי צפת הוא היחס שאות הוא ראוי לקבל.

נקמתו של סבל-סוניה ברז'נסקי

נקמתו של סבל


יש אנשים הטוענים שהעונש הגיע לזלמן התורכי,וחלק אומרים שהם שפטו אותו יותר מדי.


אני חושבת שזלמן לא התנהג ללמך בכבוד, ועשה ממנו צחוק.
הוא לא היה צריך להתייחס כך ללמך, וכמובן שהוא לא היה רוצה שיתייחסו אליו כפי שהוא התייחס ללמך.
בנוסף, כשלמך אמר לו את המחיר שרצה על עבודתן, הוא ראה בזה עוד הזדמנות להעלות את מעמדו על חשבון למך.
הנימוקים האלה מוכיחים שלזלמן לא מגיע שיתייחסו אליו בכבוד, משום שהוא לא כיבד את למך.


לסיכום,אני חושבת שלזלמן לא הגיע יחס יותר טוב ממה שהוא קיבל.משום שמי שמלבין את פני חבריו ברבים,
כאילו שופך דמים.

טקסט טיעוני1 -נקמתו של סבל-עדן

יש הטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר ועל ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו,ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

עמדתי היא ששתי הטיעונים שהוצגו נכונים.
ראשית,אני מסכימה על כך שנעשה עוול לזלמן, מכיוון שבדיוק כמו זלמן תושבי צפת פגעו בלמך.אולם לא כמו זלמן, אך הם פגעו. בדרך כלל אנשים מחפשים קורב.ן ולאחר שקורבנם של תושבי העיר היה למך ,הם הפכו את זלמן לקורבנם. לאף אדם לא מגיע יחס כזה.
בנוסף,אני מסכימה שזלמן הסוחר הגזים ביחסו אל למך. לפי דעתי,זלמן צריך לתת כבוד לעובדיו בדיוק כמו לכל בן-אדם שמגיע לו כבוד. למך הוא עובדו של זלמן,עובד חרוץ ונאמן מאוד,ומיוחד בגלל זה מגיע לו יחס נאות מצידו של זלמן במיוחד ,וכמובן מצידו של כל תושב. בנוסף על כך,זלמך נעזר בלמך על מנת לקדם את מעמדו החברתי , לפי דעתי זה מעשה לא חברתי,צורם ופוגע שכמובן לא מגיע ללמך .
מסקנתי היא שתושבי צפת צריכים לתת כל תושב כמוהם כבוד,ולא לחפש קורבן כל פעם . כמו כן,זלמן , צריך לתת כבוד לכל אחד.במיוחד ללמך,שהתייחס אליו בנאמנות והיה חרוץ מאוד בעבודתו .

טקסט טיעוני 1 - נקמתו של סבל - נעמי לי סימוני

יש הטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו , ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

אני סבורה שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך .
זלמן התנהג בצורה פוגענית ומזלזלת , הוא לא כיבד את רגשותיו של למך ,התייחס ללמך בצורה משפילה ופוגענית והוא לא חשב לרגע על רגשותיו של למך והמשיך לצחוק .
ראשית , ללמך קשה להתחבר לאנשים , מכיוון שאנשים אחרים מתייחסים לחיצוניותו, ולמך התחבר לזלמן בתור מעסיקו אך זלמן לא התחשב בלמך.
יתרה מכך , כשלמך העביר את החביות של אחד מהלקוחות של זלמן , אותו לקוח וזלמן עמדו לידו ולעגו לו בשעה שהוא מעביר חביות ועושה את עבודתו .
בנוסף לכך , זלמן רצה להיות פופולרי בחברה , והוא עשה זאת על חשבונו של למך למרות שלמך תמיד עשה את עבודתו בשקידה ובחריצות .

לסיכום דברי , זלמן התנהג בצורה פוגענית ומזלזלת כלפי למך , והשפיל אותו בפני לקוחו - ובכך עבר את הגבול ביחס ללמך .
ועל כן נאמר הפתגם - לא לעולם חוסן , מכיוון שהגלגל הוא עגול ולבסוף מי שצחק אחרון היה למך כשראה את המוות של זלמן מול עיניו .

טקסט טיעוני 1 - נקמתו של סבל

יש הטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.
עמדתי בנושא זה היא שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך והתנהג ברשעות והשפיל את למך.
ראשית, למך היה עובד נאמן של זלמן ועבד במסירות ובזהירות.
שנית, למך מעולם לא התלונן ועשה את עבודתו הקשה תמורת מחיר מועט.
לעומת היחס המסור של למך ולמרות שזלמן היה מעסיקו הקבוע של למך, זלמן הסוחר השפיל את למך מול חבריו והלבין את פניו ברבים על מנת להעלות את מעמדו החברתי.

מאחר שלא שם לב שהוא פגע בלמך, הוא המשיך ולא הפסיק עד שלמך התרגז וסחב את החביות חזרה אחרי כל העבודה הקשה שעשה בשביל להביא אותן לזלמן.
אכן, לטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת יש טענה מוצדקת, כי תושבי צפת כעסו על זלמן בגלל מה שעשה ללמך והחמירו איתו, אבל לעניות דעתי הגיע לזלמן היחס הזה, משום שאת העלבון שגרם ללמך אי אפשר להשיב ולבטל, כל המלבין פני חברו כאילו שפך את דמו.
לסיום, אני סבורה שלא נעשה צדק עם למך ושלזלמן הסוחר מגיע להענש, בגלל היחס שנתן ללמך ובגלל שלא ידע לעצור את עצמו.

טקסט טיעוני 1 נקמתו של סבל נטע מנו

יש הטוענים שנעשה עוול לזלמן הסוחר על ידי תושבי צפת והם החמירו לשפוט אותו, ויש הטוענים שזלמן הסוחר עבר את הגבול ביחסו ללמך.

עמדתי בנושא זה היא שזלמן הסוחר הגזים באופן בו התייחס ללמך. למך סמך על זלמן וראה בו כאדם שקרוב ללבו וכמעסיקו הקבוע אך זלמן אכזב את למך, צחק עליו לפני כולם ופגע ברגשותיו.

ראשית, למך תמיד היה נאמן לזלמן ועשה עבודה מעולה במחיר נמוך ביותר, בעוד שזלמן צחק על למך מול כל תושבי צפת והפך אותו לבדיחה העירונית.
שנית, למך הוא לא איש חברותי במיוחד, הוא איש מקצוע אבל הוא הרגיש קרוב אל זלמן הסוחר, יותר מכולם, וזלמן לא התחשב ברגשותיו של למך, ובגלל שרצה להיות חברותי ופופולרי עשה זאת על חשבונו של למך וצחק עליו.
בנוסף על כך, זלמן "צחק" עם למך ואמר שעל עבודתו הקשה למך יקבל מחיר נמוך ביותר אך למך לא הבין שזלמן צחק וכעסו התפרץ. זלמן היה צריך להבין שהוא עובר את גבול הטעם הטוב, ולא לגרום לריב גדול שלבסוף נגמר במעשה של למך שהחזיר את החביות.

לסיכום, זלמן הסוחר התנהג בצורה מזלזלת וצבועה, ולא היה צריך להתנהג כך ללמך שתמיד היה נאמן אליו. זלמן היה צריך לדעת מתי הוא עובר את גבול הטעם הטוב ולא להגזים ולפגוע בזלמן רק בכדי להיות פופולרי בחברה.
לבסוף, זלמן הסוחר נפטר מבעיית לב שנגרמה מהלחץ הרב שהיה שרוי עליו ועל כך נאמר "צוחק מי שצוחק אחרון". זלמן צחק על למך ולבסוף הוא קיבל את עונשו.